סיבה היא לא רק הסבר. היא כיוון.
כשאנחנו חושבים שגילינו למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, אנחנו לא רק מבינים אותו.
אנחנו מתחילים לפעול אחרת.
מה לנסות לשנות.
ממה להיזהר.
למי לפנות.
התפרצויות
אם אנחנו חושבים שהקושי נובע
מחוסר מיומנות
מחוסר מיומנות
נחפש דרך ללמד
אם אנחנו חושבים שהוא נובע
מקושי בוויסות
מקושי בוויסות
נחפש דרך לתרגל ולתמוך
אם אנחנו חושבים שהוא נובע
מהסביבה
מהסביבה
ננסה לשנות את הסביבה
אותה התנהגות
שלושה גורמים שונים
שלוש דרכי פעולה
הסיבה שאנחנו מאמינים בה מכוונת את הדרך שבה נחפש פתרון.
וכשהכיוון מוטעה — משקיעים המון, ולא זזים.
אבל סיבות לא מכוונות רק את הידיים. הן מכוונות גם את הלב.
הסיבה שאנחנו מאמינים בה משנה גם את הדרך שבה אנחנו מרגישים ומתנהלים בתוך הסיפור.
אנחנו מחליטים על מה לכעוס
על מי לרחם
כמה לצפות שהוא ישתנה
וכמובן — על מי מוטלת האחריות
ולכן השאלה היא לא רק:
"מה גורם לבעיה?"
אלא גם:
מה הסיבה שאני מאמין בה גורמת לי?
וכשהסיבה גובה מחיר:
לילות.שוכבים ערים: "זה בגלל הפעם ההיא…"
בקרים.הולכים על ביצים. מפצים. מנסים למזער נזקים.
שנים.רצים ממאבחנת למאבחנת ומטיפול לטיפול, כי חייבים להבין מה השורש.
קשרים.מתווכחים בבית או עם הצוות כדי לשכנע מהי הסיבה האמיתית – ומתוסכלים שאף אחד אחר לא רואה את זה.
כוח.מתייאשים: אם ככה הוא נולד, מה כבר אפשר לעשות?
הסיבה זוללת בדיוק את האנרגיה שהיתה אמורה ללכת לפתרון.
וככה, בלי כוונה,
הסיבה שאמורה הייתה לעזור לנו ולהוביל לפתרון
הופכת בעצמה לבעיה.
לא מפסיקים לחפש סיבות.
גם אי אפשר באמת.
חיפוש סיבות הוא אוטומטי. אי אפשר לכבות אותו.
אנחנו רואים אירוע, ומיד מחפשים מה גרם לו.
1
אנחנו מחברים נקודות.
2
מזהים דפוסים.
3
נזכרים במה שקרה קודם.
4
מוצאים גורם שנראה משמעותי.
ובדרך כלל – זה עוזר לנו.
אבל לפעמים המוח עושה קיצורי דרך.
קשרסיבה
הוא הופך קשר לסיבה.
הוא מעדיף גורם יחיד על פני תרומה של כמה גורמים ביחד.
הוא נותן משקל גדול למה שכבר ידוע לנו.
!?
והוא עלול לגרום לנו להיות בטוחים מאוד במשהו שאנחנו בעצם לא יודעים.
ואז – זה כבר פחות עוזר לנו.
בלי "תפסיקו להאשים את עצמכם"
בלי "תסתכלו קדימה, לא אחורה"
בלי "אתם סתם דואגים"
לא "להפסיק לחשוב על למה"
אלא לחשוב עליו שוב. במחשבה שנייה.
המחשבה הראשונה היא לא משהו שלומדים. המחשבה השנייה — כן.
כאן אנחנו פוגשים את המחקר ההתפתחותי ואת המחקר על ההסקה הסיבתית.
כאן
נפגשים
נפגשים
המחקר ההתפתחותי
לומדים מה ידוע היום על האופן בו אנשים מתפתחים: על תורשה ואופי, על השפעות ההורות בינקות, על חוויות חיים, על גורמי סיכון וחוסן ועל האופן שבו גורמים שונים משפיעים זה על זה.
המחקר על הסקה סיבתית
לומדים מה ידוע היום על החשיבה הסיבתית: איך אנחנו מזהים סיבות, בונים הסברים, מזהים קשרים, ולפעמים גם נופלים לאשליות סיבתיות.
כי גם כשאנחנו אנשים חושבים, מנוסים ומקצועיים,
האינטואיציה שלנו קולעת הרבה פעמים,
אבל היא יכולה גם להטעות.
ואפשר ללמוד לזהות.
מחשבה ראשונה היא אוטומטית.
מחשבה שנייה היא מיומנות.
מה משתנה כשחושבים אחרת?
יותר אפשרויותבמקום להיתקע על סיבה אחת, אפשר לראות כמה גורמים וכמה כיוונים לפעולה.
החלטות מדויקות יותרלא רק "מהי הסיבה?", אלא איזו הבנה תעזור לבחור את הצעד הנכון עכשיו.
פחות מאבקפחות צורך להוכיח מי צודק ומהי "הסיבה האמיתית", ויותר אפשרות לשיח שמקדם את הפתרון.
מה הסיפור שלי על הסיבה –
ומה הסיפור הזה גורם לי לעשות?פחות חיים בתוך "מה יהיה" ו"מה היה", ויותר יכולת להיות עם מי שנמצא כאן עכשיו.לא עם כל מה שאנחנו חוששים שהוא יהיה.
ומה הסיפור הזה גורם לי לעשות?פחות חיים בתוך "מה יהיה" ו"מה היה", ויותר יכולת להיות עם מי שנמצא כאן עכשיו.לא עם כל מה שאנחנו חוששים שהוא יהיה.